פרק 2 - הגדרות

 

 ע"א 1886/19, ע"א 4298/18 מנהל מיסוי מקרקעין נ' רוזנבוים ובלנק

בית המשפט העליון קבע בדעת רוב, כי מי שמבקש לסתור את חזקת התא המשפחתי, נדרש להוכיח כי יש הסכם מון תקף, אשר מביא להפרדה רכושית באשר לנכס הרלוונטי, ומוכיח הפרדה רכושית בפועל, עיקר ההוכחה מתייחס מתייחס על ההפרדה הקניינית, ולכן יכולים הזוג לגור יחדיו אך אם קניינית הוא שייך רק לאחד מבני הזוג (לדוג' האחר משלם שכירות) דומה כי ייטה ביהמ"ש להכיר בהפרדה רכושית גם אם מנהלים הזוג משק בית משותף.

 

ו"ע (י-ם) 20388-12-12 גליה אשואל (2013)

בפסק הדין נדחתה טענת העוררת לפטור ממס שבח בגין מכירה של קרקע, שהתמורה בה הועברה לעמותה לצורך הקמת בית כנסת, ממספר טעמים. ראשית, הועדה דחתה את הערר על הסף, עקב העובדה כי חלף המועד להגשת הערר. בנוסף, הערר הינו על החלטת מנהל מחלקת מוסדות ציבור, אשר אינו עונה להגדרת מנהל לפי סעיף 1 לחוק, ולכן אין לוועדה סמכות לדון ולבקר את החלטתו.

לא זאת אף זאת, הועדה דחתה את הערר לגופו של עניין. הועדה קבעה, כי המהות הכלכלית של העסקה היתה מכר של חלק מהמגרש לקונים. העובדה שהתמורה ניתנה לאחר זמן כתרומה לעמותה, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן לא היתה מכירה ללא תמורה למוסד ציבורי.

חרף העובדה שהועדה קבעה כי מדובר בערר סרק, הועדה לא חייבה את העוררת בהוצאות של ממש, מתוך התחשבות בגילה המתקדם.



ו"ע (י-ם) 2010-01 מלונות צרפת ירושלים בע"מ (2012) – הבחנה בין מקרקעין למיטלטלין לעניין חישוב מס רכישה

בו"ע (י-ם) 2010-01 מלונות צרפת ירושלים בע"מ (2012) נאמר כי:
יש לבחון אם מדובר במקרקעין או במיטלטלין, לצורך חישוב מס הרכישה, בהתאם לשאלות, האם יש משמעות כלכליתלפריט לאחר פירוק, והאם הוכח מה הוא הערך של הפריט לאחר פירוקו, והאם לאחר הסרת הפריט הוא יאבד את זהותו ואופיו העצמאי. הנטל להוכיח את אפשרות הפירוק של כל פריט כדי לסווגו כמיטלטל לצורך קביעת המס, מוטל על הטוען שמדובר במיטלטלין ולא במקרקעין. הועדה בחנה מספר פריטים אם יש לסווגם כמיטלטלין או מקרקעין:
1.מעליות ומערכות חשמליות –מעלית ובכלל זה המערכות החשמליות, ככל שמדובר בבית מלון, הינם חלקים אינטגראליים של מבנה המלון. כל עוד לא הובאו ראיות של ממש, נשתמש במבחן של האדם הסביר. לפי מבחן זה, מערכות החשמל והמעלית הינם חלק אינטגראלי לבית המלון, שכן הם הותאמו אישית לבית המלון. לגבי מעלית ומערכותיה, יש צורך בהוכחות ובראיות של ממש, כדי להביא לקביעה כי מעלית ומערכותיה הם מיטלטלין.
2.מערכת החשמל והתאורה - בדרך כלל חיווט, בתי מפסקים ושקעים למיניהם, יש לראותם כחלק בלתי נפרד מהמבנה והם בחזקת מקרקעין. מפסקים ורכיבי חשמל אחרים הניתנים לפירוק וניתן לעשות בהם שימוש חוזר, יש לראותם מיטלטלין, אך שוויים צריך להיות כערכם של חלקים אלה לשימוש חוזר, בעת פירוקם ולפי מצבם לאחר הפירוק.
3.מערכות מיזוג חשמליות- יש להבחין בין מכשיר ביתי למיזוג אוויר, שאינו פועל על בסיס "מיזוג מרכזי", הניתן לפירוק ולשימוש חוזר, לבין מערכת מיזוג מרכזית. ניתן לפרק רדיאטורים לחימום ולעשות בהם שימוש חוזר, ויש לראותם מיטלטלין, אך לא את הצנרת של המערכת.

 


החלטת מיסוי 1305/09
בהחלטת מיסוי 1305/09 נקבע כי:
העברה של דירה לאלמנתו של הבן כל עוד לא נישאה אינה 'שורפת' פטור לצורך סעיף 49ב(1) לחוק. (ההגבלה רק לאלמנה כל עוד לא נישאה אינה ראויה ואף עומדת בניגוד לו"ע (חי') 106/09 ).

 

 

ו"ע (נצרת) 106/09 נח'אש מוסטפא

בו"ע (נצרת) 106/09 נח'אש מוסטפא נקבע כי :
בן זוג של אחות שנפטרה, אשר נשא אישה אחרת, הינו "קרוב" כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין לצרכי מס שבח. אציין כי לגבי מס רכישה, ממילא הגיס- האלמן לא נחשב ל- "קרוב" כהגדרתו בתקנות מס רכישה.בפסק הדין נקבע כי פטירת האישה הראשונה אינו מנתק את הקשר לעניין זה

 

 

ו"ע (ת"א) 1312/06 עצמאות ישראל
בו"ע (ת"א) 1312/06 עצמאות ישראל נקבע כי:
רכישת נכס על ידי חברה בשליטת הורים מידי חברה אחרת בשליטת בנם מהווה עסקה בין קרובים כמשמעותה בהגדרת קרוב לפי ס' 1 לחוק ובצירוף הגדרת שליטה בס' 2 לחוק. לפיכך נשללה מהם ההקלה במס דאז שהייתה קבועה בס' 49יא (ב(4) לחוק).

בנוסף לכך קובעת הוועדה כי תנאי מתלה לעסקה שהעניק זכות לבטלה באם העסקה תחויב במס, הוא תנאי מתלה מיוחד במינו המצביע על כך שההסכם נעשה בין "קרובים". בעניין זה אני מרשה לעצמי לחלוק על הוועדה משום שהתנאי הוא בבחינת תכנון מס לגיטימי אשר אושר ע"י ועדות אחרות כנידון בפרק 14 לספרי.


תוספת מס' 1 לה"ב 5/2003 – חילוף מקרקעין
תוספת מס' 1 לה"ב 5/2003 – חילוף מקרקעין:
כידוע, בתיקון 58 לחוק הוארכה הוראת "החילוף" לפי פרק חמישי – 3 לחוק בשנתיים נוספות, עד ליום 31.12.2008 (במקביל להפיכת ההוראות בעניין אופציות ייחודיות, ופינוי-ובינוי, להוראות קבע בחוק). הפטור לחילוף מותנה במסירת הודעה במועד לרשות המס, ההוראה, בניגוד לעבר, קובעת כי המנהל מוסמך להאריך את המועד להגשת ההודעה, מכוח סמכותו לפי סעיף 107 לחוק.