פרק 16 - השגה, ערר וערעור

ו"ע (מחוזי תל אביב) 50568-03-19 מ.ע.ג.ן – יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

הוגשה בקשה ע"י העוררות באיחור של 4 שנים, במסגרתה ביקשו להתיר בניכוי תשלומי מע"מ בגין שירותי בנייה עקב עסקת קומבינציה, לשם כך נדונה הסוגייה – האם תשלום מע"מ בגין שרותי בנייה בעסקת קומבינציה הינה הוצאה המותרת בניכוי? ועדת הערר נענתה בשלילה, שכן חוב המע"מ קשור ישירות  לשירותי הבנייה שניתנו לעוררות על גבי המקרקעין שנותרו בבעלותן ולא השתייכו לחלק הנמכר לרוכשת. מע"מ שרותי הבנייה יוכר בניכוי כאשר שימכרו את הדירות שנבנו עבורן, כמו גם עלויות הבנייה עצמן. אגב אורחא קבע ביהמ"ש שבין כה וכה לא היה מקום להארכת מועד, שכן כל המידע הדרוש לעוררות היה פרוס בפניהן מתחילת החתימה על ההסכם, ולכן אין בבקשת התיקון להכשיר ולהצדיק את השיהוי שנוצר בעסקה דנא.

ו"ע (מחוזי ת"א) 37384-12-19 אטיאס נ' אגף מס הכנסה

עניינו בבקשת עורר להקלה במס רכישה ע"ב הכרה בדירה כדירה אשר נרכשה ע"י עולה. המנהל קבע שומת מס רכישה ללא הקלה, וזאת לאור העובדה העובדה שלא הצליח להניח את דעתו של הממונה בצורה מספקת כדי להביא להוכחת רכישת הדירה לעולה, וזאת ע"ב העובדה כי בנייתה של הדירה טרם נסתיימה. לימים נסתיימה הבניה, והגיש העורר בקשת תיקון שומה ובנוסף בקשה להארכת מועד מכח ס' 85 לחוק אל מעבר ל-4 שנים הקבועות בחוק. כבוד הש' אלטוביה – מגן, קבע בהחלטה מקדמית, כי אין למנהל סמכות להאריך את המועד הקבוע בס'85 לחוק במקרה דנן, וכי הסמכות להארכת מועד נקבעה רק בעיניינים מנהלתיים ולא בענייני מהות, כב' הש' הנחה את העורר לחשוב בשנית את הערר.

עזבון המנוח יוסף עיני נ' מנהל מס שבח מקרקעין אזור מרכז ע"א 19/6827

נקבע, כי נוכח מימוש הסכם המכר שנכרת בין המערערים ויֶתֶר יורשי המנוח לשם חלוקת נכסי עזבונו, אשר קיבל תוקף של פסק-דין ביום 14.12.2005 ("ההסכם"), אין לראות בפסק הבוררות הלא מנומק מיום 16.4.2009 שניתן על-ידי הבורר אליו פנו המערערים לצורך חלוקת יתרת נכסי העזבון שעניינם לא הגיע לסיום בגֶדר ההסכם, כחלוקה ראשונה של אותם נכסים לצורך סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, משכך נקבע כי יש לראות בפס"ד הבורר כפעולה של מכירה, בגין הפס"ד הוגש ערעור לעליון, ועימו בקשה ל"עיכוב ביצוע" – הבקשה התבססה על הטענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש (להלן: "מערער מס' 1"), וכי השומות אשר נקבעו בגין מס השבח (850,000), יגרמו למבקש לנזק בלתי הפיך בו ימצא עצמו , חייב למכור את נכסי המקרקעין, מנגד המערער ביקש לדחות טענות אלו מן הטעם שכן סיכויי הערעור קלושים, שכן כל התיק מבוסס על ממצאים עובדיתיים, וכן בגין ס' 90 לחוק מסמ"ק – הקובע כי ערעור לעליון על ועדות ערער יהא רק ביחס לשאלה משפטית נוכח ההלכה הפסוקה כי ככלל אין לראות בביצועו של פסק-דין המטיל חיוב כספי כנזק בלתי-הפיך, והן מן הטעם שבהליך האמור זוכה המדינה, וכן מתאיין החשש שלא יהא ניתן להשיב את המצב לקדמותו, משכך דחה בית-המשפט העליון, את הבקשה, בהחלטה מפי השופט מ' מזוז.

וע (ת''א) מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב מיטל אביבי רייך (09/04/17)

המשיבים הגישו הצהרה למבקש, מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב, על רכישת דירה כדירה משותפת והצהירו על שיעורי מס רכישה של דירה לא יחידה. ביום 28/06/2012 קיבל המבקש את הצהרת המשיבים וחישב את מס הרכישה.

ביום 31/8/2016 הגישו המשיבים בקשה לתיקון שומת מס רכישה, לפיה על חלק הבעל בדירה יחול חישוב מס רכישה של "דירה יחידה", בהתאם להלכת פלם.

לטענת המבקש, המשיבים היו זכאים לבקש תיקון שומה עד ליום 28/06/2016 ועם חלוף מועד זה הפכה השומה לסופית.

הוחלט כי ניתן להאריך את מועד הארבע שנים לתיקון שומת מס רכישה באמצעות סעיף 107 לחוק וזאת בהתקיים "סיבה מספקת" להארכת מועד. במקרה דנן המשיבים טעו בתום לב ואין למנוע מהם את האפשרות להגיש בקשה לתיקון שומה.

ו"ע 46727-10-15 עווד רבייע נגד מיסוי מקרקעין נצרת (6.7.16)

המשיב קבע שומת מס שבח ורכישה בנוגע למקרקעין נשוא הערר. העורר לא הגיש השגה עד למועד. בעקבות זאת הגיש בקשת אורכה להגשת השגה, עם זאת זו נדחתה. על החלטה זו הגיש העורר את הערר הנדון. העורר טען כי למנהל סמכות להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק. לטענתו הבקשה נדחתה מבלי שניתן הסבר. זאת ועוד, המשיב לא הגיש תגובה לבקשה להארכת המועד, ומכאן שההחלטה ניתנה על סמך נימוקי הבקשה בלבד.

השאלה המשפטית היא האם יש להאריך את המועד להגשת הערר לפי סעיף 88 לחוק. העורר הגיש את הערר לאחר חלוף תקופה של 30, אותה קובע סעיף 88 לחוק. העורר אף לא סיפק הסבר בנוגע לאיחור בהגשת הערר. על כן נקבע כי דין הבקשה להידחות.

בית המשפט ציין, עם זאת, כי ניתן להאריך את המועד שנקבע בחוק, לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. אולם, זאת מטעמים מיוחדים. אלה נמנו בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן, בו נקבע כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו, כאשר בבחינה יש לתת את הדעת למכלול השיקולים. ביניהם, האם הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור  וכן הסיכויים הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה.

אולם, הואיל והעורר לא סיפק הסבר לאיחור, הרי שאין טעם כלשהו המצדיק את הארכת המועד. בהקשר זה ציין בית המשפט את חשיבות ההקפדה על המועדים שנקבעו בחוק. 

ה"פ 51708-04-15 גזיאל את אבנר (2007) בע"מ נ' רונן ואח' (מחוזי) (6/6/16)

המבקשת, חברה קבלנית, והמשיבים התקשרו בהסכם למכירת קרקע בתמורה לקבלת יחידות דיור בבניין שיבנה באותה החלקה. לאחר כריתת החוזה נעשו מספר ניסיונות מצד המשיבים להביא לביטול ההסכם.

לטענת המשיבים, המבקשת הפרה יסודית את ההסכם בכך שלא שילמה מס רכישה ומס שבח בגין העסקה. בכך הפרה יסודית את החוזה.

בהליך קודם נקבע כי על המשיבים לשאת בהיטל ההשבחה על הקרקע. הואיל והמשיבים נמנעו מלשלם את היטל ההשבחה, לא ניתן לפרויקט היתר בניה. הדבר מנע מהמבקשת קבלת מימון בנקאי וכתוצאה לא מאפשר תשלום מס השבח.

כמו כן, בוצעה הקפאה של הליכי הגבייה למס שבח, מכוח סעיף 91א לחוק מיסוי מקרקעין – שיקול דעתו של מנהל מס השבח.

בנוסף, נטען להונאה שביצעה המבקשת שמטרתה לזכות בדחיות בתשלום מס השבח. לעניין זה, ציין בית המשפט כי כמות הראיות הנדרשת להוכחת תרמית היא – מעבר למידה הרגילה.  נקבע כי מעשי המבקשת אינם מגיעים לידי תרמית. בהקשר זה, קבע בית המשפט כי המבקשת לא הסתירה תפיסת חזקה בנכס, כאשר בניית הגדר ומשרד שבוצעה הייתה גלויה לעיני פקחי רשויות המס ומכאן שלא מדובר בהסתרה.

הודעת הביטול נדחתה.

ו"ע (נצרת) 11612-06-14 קיבוץ מעלה גלבוע, קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין טבריה (28/1/16)

סעיף 85 מתייחס למשך התקופה במהלכה רשאי המנהל לתקן את השומה וכן לנסיבות בגינן הוא רשאי לעשות כן. הסעיף אינו מגביל את ביצוע התיקון רק למצבים בהם טרם התנהלו הליכים בנוגע לשומה. תיקון השומה שבוצע, לאחר הגשת ערר והתחלת הדיון בו, אינו מהווה הרחבת חזית אסורה.

תיקון שומה לפי סעיף 85 לאחר הגשת ערר ודיונים על השומה המקורית, הינו בעל השלכות על הנישום. בשל כך, משהוציא המנהל שומה חדשה, השומה המקורית עליה הוגש הערר מבוטלת ואינה רלוונטית.

רע"א 5013/15, ג'ורדאל בע"מ נגד מנהל מע"מ באר שבע (27/12/15)

בהחלטה דחה השופט סולברג את בקשת רשות הערעור של חברת ג'וראדל בעניין הפקדת ערובה כתנאי להגשת ערעור על שומת מס. באמרת אגב, ציין כי קיים טעם והיגיון רב בהחלת הוראת סעיף 353א לחוק החברות על ערעורי מס. כמו כן כי סוגיה זו אינה עומדת במחלוקת בבתי המשפט המחוזיים. 

עמ (חי') 10592-03-09‏ ‏ עו"ד דניאלה גבאי נ' פקיד שומה עכו / חיפה (2014)- פרק 16

הזכות לעיון במסמכי בית המשפט על ידי מי שלא היה צד להליך מוסדרת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה(עיון במסמכים), התשס"ג-2003, כשתכלית התקנה היא לאזן בין עיקרון הפומביות לבין אינטרסים מנוגדים ובמיוחד אינטרס בעלי הדין בתיק להגן לפרטיותם. דיון בדלתיים סגורות אינה מונעת היעתרות לבקשת עיון, אך רשאי בית המשפט לקבוע מגבלות על היקף העיון לצורך צמצום הפגיעה באינטרסים של הצדדים. במקרה זה, הותר עיון רק בכתבי בית הדין, בסיכומי הטענות ובפסק הדין. לא הותר עיון בפרוטוקולים, בתצהירים, במוצגים או בנספחים שצורפו לכתבי הטענות.

ו"ע 1597-08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אגף מיסוי מקרקעין מרכז (2014) – פרק 15,16

במקרה זה, הגישה הפניקס השגה על חיובה במס רכישה, ומשזו נדחתה על ידי מנהל המיסוי, הגישה ערר על כך. בטרם נדון הערר, הוצאה שומה חדשה מכוח סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין. על שומה זו הגישה הפניקס השגה עליה לא השיב מנהל המיסוי במועד הקבוע בחוק, ארבע שנים. הוועדה קבעה כי ההסדר הדיוני אינו סובל קיומם של שני עררים תלויים ועומדים באותו עניין. הוצאת שומה חדשה מכוח סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין משמעה ביטול השומה המקורית. הוחלט לקבל את הערר על הסף מכוח סמכות הוועדה לפי סעיף 89(ב) לחוק.

ו"ע 17240-10-12 יחד הבונים ייזום ובניה בע"מ נ' מסמ"ק רחובות – פרק 16

בפס"ד שושן נ' שושן נקבע כי רק כאשר מדובר בטענה משפטית המבוססת על עובדות שאינן שנויות במחלוקת, תוכל ערכאת הערעור לדון לראשונה בטענה זו. טענות אחרות, לא ידונו לראשונה על ידה.

ביהמ"ש המחוזי, בהסתמך על פס"ד מנהל מס שבח מקרקעין תל-אביב נ' גורפינקל, קבע כי הלכה זו חלה גם לגבי עררי מס ובכללם עררים בנושא מיסוי מקרקעין על החלטות של נושאי תפקיד באגף מיסוי מקרקעין של רשות המיסוי.

לפי ביהמ"ש טענות שנוגעות לאפליה ואכיפה בררנית משלבות בתוכן טענות בפן העובדתי והמשפטי, ולכן יש לבססן בתשתית עובדתית לכאורית. במקרה זה, העוררים התבססו על מסמכים שהגישו לראשונה לביהמ"ש בשל הסיכומים, ומשקיימים חילוקי דעות עובדתיים בין הצדדים בנושא, מדובר בתשתית עובדתית חדשה, שלא הוכחה קודם לכן. לפיכך, לא מדובר בטענה משפטית המבוססת על עובדות שאינן שנויות במחלוקת, וערכאת הערעור לא תדון בה.

כמו כן, ביהמ"ש קבע כי מקרה זה אינו נכלל במסגרת המקרים החריגים בהם ביהמ"ש יאפשר להגיש ראיות נוספות גם לאחר תום שלב הגשת הראיות בערכאת הערעור.

ו"ע 51348-12-11 נתע בוכהנדלר נ' מנהל מיסוי מקרקעין (2014) – פרק 6,16

המחלוקת בין העורר למנהל מיסוי מקרקעין הייתה בשאלת העמידה בתנאים לצורך הזכאות לפטור דירת מגורים, שווי הרכישה וסמכות המנהל להוציא שום מתוקנת.

הועדה קבעה כי הדרישה ממנהל מיסוי מקרקעין בעת שימוש בס' 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963, היא לציין את העובדות המצדיקות תיקון שומה. כמו כן, למרות שעדיף שיצוינו סעיפי המשנה של סעיף 85 המתאימים לאותן העובדות המצוינות, אי ציונן לא יוביל לביטול השומה המתוקנת.

נפסק שבכדי לעמוד בדרישת "עיקר דירת המגורים" לעניין הפטור לפי סעיף 49(א) לחוק, די בכך שיותר מ-50% משטח הדירה שימש למגורים, ואין לדרוש, כפי שנטען על ידי המשיב, שהשימוש בדירת המגורים יהיה ברובו לצרכי מגורים.

נטל ההוכחה בדבר התקיימות התנאים לזכאות לפטור חלה על מבקש הפטור ולא על רשויות המס, זאת מכיוון שהפטור הינו חריג לכלל לפיו על כל עסקה במקרקעין יש לשלם מס שבח מקרקעין.

רע"א 2043/14 פלונית נ' מנהל מס ערך מוסף ב"ש (2014)- פרק 16

המבקשת טענה שעסקאותיה עם עמידר לתשלום שני שלישים מדמי השכירות בגין השכרת דירותיה לדיירים הינם עסקה הפטורה ממע"מ לפי ס' 31(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 לאור העובדה שעמידר רואה עצמה כמפקחת על מתן שירותי הדיור, ולא כמשכירת הדירות. במסגרת הערעור בגין החלטת המחוזי, שנסמכה על פס"ד שליט פיתוח בנייה ויזום פרויקטים בע"מ, למסות עסקאות אלו במע"מ ביקשה לזמן שני עדים למתן עדות ללא מתן תצהיר מקדים לתמיכה בטענתה. ביהמ"ש העליון דחה את בקשתה לאור שיקול הדעת הרחב בעניין סדרי דיון שניתן לערכאה הדיונית. כמו כן, בקשתה לא נכנסת לחריגים בהם ביהמ"ש העליון יתערב בהחלטות בתחום זה מכיוון שהמבקשת השהתה את בקשתה לזימון עדים אף שלא הייתה מניעה להעלות את בקשתה בעניין כבר בדיון המקדמי, וכן לא פנתה בניסיון לקבל מהם תצהיר.

ו"ע (תל אביב-יפו) 17546-05-10 מושב אמונים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מס שבח רחובות (2014)- פרק 4,7,16

החלטה 612 שהוחלפה בהחלטה 737 (שבוטלה בבג"ץ 244/00) העניקה ליישובים החקלאיים הטבה בדמות זכות המלצה להענקת מגרש בתכנית ההרחבה של המושב לבני המקום או למומלצים אחרים שנבחרו על ידם, על פי קריטריונים המפורטים בהחלטה. מושב אמונים החליט על מתן זכות המלצה לכל בעל נחלה וביניהם הזוג אלפסי. עם זאת, בשלב מאוחר יותר וטרם מימוש זכות ההמלצה, מכרו הזוג את הנחלה שלהם. לאחר מכן, כשביקשו לממש את זכות ההמלצה ועמדו בתנאי ההחלטה, בקשתם נענתה על ידי המושב בחיוב. רשויות מיסוי מקרקעין קבעו כי ההמלצה לקבלת מגרש, לאחר שהזוג כבר אינו בעל נחלה במושב, מהווה מכירת זכות במקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין. ועדת הערר קיבלה את הערר שכן יש לראות בהמלצה כמכירת זכות במקרקעין רק כאשר לממליץ הכוח המשפטי המחייב את המנהל להחכיר את המגרש למומלץ (צינדורף ע"א 8249/01), דבר שלא מתקיים בנסיבות של החלטת 737 (ארותיים ע"א 3962/97, קיבוץ מפלסים ע"א 4071/02). לפיכך, מימוש זכות ההמלצה במקרה זה אינו מהווה מכירת זכות במקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין.

רע"א 777/14 ליבוביץ נ' פקיד שומה גוש דן (2014)- פרק 15,16

הנדון הוא בקשה להגשת חוו"ד מומחה לעניין שווי מוניטין במסגרת מכירת מניות בשלב הערעור בפני ביהמ"ש. ביהמ"ש קבע כי שווי המוניטין הוא נושא משני שיהיה צורך לדון בו רק אם וכאשר יקבע כי העסקה כללה מכירת מוניטין וכן הוכחת קיום מוניטין ושווי אינם מחייבים את המסקנה כי עסקת מכירת המניות היא בעיקרה עסקת מוניטין. בשלב ההשגה היה צריך להעלות את הטענות על שווי המוניטין ולא בערעור מס, שכן על הנישום לכלול בהשגתו את כל טענותיו. רק במקרים חריגים ערכאת הערעור תסכים לקבל ראיות חדשות בכדי להגיע לשומת אמת.

ו"ע 4121-10-13 בר און נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה (2014) – פרק 15,16,19

בר און ביקשה לחשוף בפניה מסמכים בגין עסקאות מקרקעין אחרות בכדי להוכיח שהופלתה לרעה מבחינת סכום המיסוי על ידי השוואה אליהן.

עקרונית, אין בחוק או בתקנות כל הוראה המחייבות גילוי ועיון במסמכים, אך נקבע כבר בפסיקה כי רשאי ביהמ"ש להורות על כך. זכות הנישום לעיין במסמכי הרשות ששימשו לקביעת שומתו הינה מעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי ונגזרת מזכות הטיעון של הנישום וחובת הרשות לפעול בשקיפות. כמו כן, נקבע כי זכות הגילוי והעיון של הנישום במסמכים הנמצאים בחזקת רשות המס הינה כלל דיוני שיש בו כדי לאזן יחסי הכוחות בין הצדדים, לצמצם את פערי המידע שבין הנישום לרשות ולהבטיח הליך הוגן. עם זאת, הזכות אינה מוחלטת וחלה רק על מידע שעובר את מבחן הרלוונטיות. רשות המעוניינת לשלול זכות זו צריכה להציג אינטרסים ונימוקים נוגדים ראויים. כמו כן, הזכות אינה חלה על תרשומות פנימיות, מסמכים הנהנים מחיסיון מידע, ונסוגה לעיתים בפני הצורך בהגנה על פרטיותם של צדדים שלישיים ושמירה על סודותיהם המסחריים.

נתונים על נישומים אחרים חוסים תחת חובת הסודיות לפי ס' 105 לחוק מיסוי מקרקעין, ולביהמ"ש יש שק"ד להסיר את החיסיון בארבעה מקרים המפורטים בסעיף. בהסרת החיסיון יש שיקולים שיש לשקול וביניהם: מידת החיוניות והחשיבות של המידע המבוקש להליך המשפטי; האם הונחה תשתית עובדתית לכאורית על ידי המבקש אשר מצדיקה גילוי המידע; האם הצליח המבקש לשכנע את בית המשפט כי אין באפשרותו להשיג ראיות חלופיות אשר אינו מפירות את החיסיון; מהו היקף הגילוי הנדרש לשם עשיית צדק בהליך; מהי מידת הפגיעה בצדדים אחרים אם המידע ייחשף; מהי עצמת האינטרס הציבורי שבבסיס החיסיון.

במקרה זה, האינטרסים של החיסיון גוברים על האינטרסים בגילוי המידע, והמידע שחשוב בנוגע לעסקאות אלו הינו גלוי ולא מצריך חשיפה. ביהמ"ש דחה את הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ופסק שעל המנהל מיסוי למסור גילוי מסמכים כללי בלבד שבו יפורטו על המסמכים שעל בסיסם הוצאה השומה.

תקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר)(תיקון), התשע"ד-2014 – פרק 16

נקבע כי :

"ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין במחוז המרכז אשר משרדו נמצא בתל אביב, יוגש לוועדת הערר במחוז המרכז".

תחולת התיקון הינו החל מיום 4.5.14.

ו"ע 25331-02-13 עזבון מירון ז"ל נ' מנהל מיסוי מקרקעין (2014) - פרק 16

התקבלה הבקשה לקבלת הערר על הסף בשל איחורו של מנהל מיסוי מקרקעין ת"א בהפעלת סמכותו בהחלטה בהשגה. תשובת המנהל על ההשגה הגיעה אל היורשים למעלה מהתקופה המותרת בחוק, קרי, מעל שנה לאחר ההשגה ומשום כך יש לראות את ההשגה כאילו התקבלה. תגובת המנהל על ההשגה נשלחה גם בפקס ביום האחרון לתקופה בחוק, אך ללא וידוא קבלת הפקס, ללא תרשומת המתעדת את שליחתה ונדרשת לפי תקנות סדר הדין האזרחי, וכשבראש המסמך המילה "טיוטה". בהחלטה זו נקבע כי שליחת הפקס בנסיבות אלו אינה מבטאת החלטה סופית ומוחלטת של המנהל באשר להשגה, כפי שנדרש בחוק.

ע"ש (מחוזי ב"ש) 41220-03-12 אלוניאל נ' מנהל מס שבח מקרקעין (2012)- פרק 3,4,16,19

פס"ד בזק קבע כי יש להחזיר את מס הרכישה ולהחיל את ס' 102 לחוק מיסוי מקרקעין, גם במקרה של אי מימוש אופציה להמשך תקופת שכירות או חכירה בטרם חלפו 25 שנה. בפס"ד אלוניאל נקבע שבמידה ובין מועד ביטול האופציה למועד הגשת הבקשה להחזר מס רכישה (בשל אי המימוש) חלפה תקופת ההתיישנות, לא תהיה הנישומה ששילמה את המס מראש בגין התקופה, זכאית להחזר מס רכישה.

ו"ע (מחוזי י-ם) 46256-08-11 Tamares Israel Real Estate Aps נ' מנהל מיסוי מקרקעין (2013) - פרק 16

הן לנישום והן לרשות המס זכות לעיין בראיות ומסמכים שעומדים לרשות הצד השני. במסגרת ערעורי מס אין לשלול אפשרות של מתן צווים לגילוי ועיון במסמכים, אך על ביהמ"ש לזכור שמדובר בהליך ערעור על כל המורכבות הכרוכה בכך. עם זאת, זכאי בעל דין לעיין רק במסמכים הרלוונטיים למחלוקות שנדונות בפני ביהמ"ש. כמו כן, לא יינתן צו לגילוי ועיון במסמכים שאינם בשליטת או בהחזקת בעל דין.

ע"א 3703/12 פיננסטיק בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין (2012)

סעיף 91 לחוק מיסוי מקרקעין(שבח ורכישה) תוקן בשנת 2011 וכעת מתאים להוראות תקנות סדר דין אזרחי ותקנות מס שבח(סדרי הדין בפני ועדות ערר) המצמצמות את עיכוב ביצוע פסק-דין שעניינו חיוב כספי למקרים חריגים ביותר. הוראות התיקון חלות על מכירת זכויות במקרקעין שנעשו החל מיום 31.3.2011. לא התקבלה פרשנות המבקשת לפיה לאור הלכת יעקב אין להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת ערבות, שכן משמעותה ריקון מתוכן של סעיף 91 בנוסחו טרם התיקון.

ע"א 3901/11 מחקשווילי נ' רשות המיסים (2012)

טענות של נישום נגד חובות מס צריכות להיות מועלות במסגרת הליכי השגה. כאשר הנישום טוען שהחובות התהוו כתוצאה מרישום בלתי תקין, ויש בידיו ראיות לכאורה שיכולות לסתור את חזקת תקינות המנהל, הוא יפנה תחילה אל רשויות המס ורק לאחר מכן אל ביהמ"ש. פנייה לביהמ"ש תהיה רק במקרים נדירים בהם הנישום יוכל להוכיח כי הרישומים בלתי תקינים לכאורה. כאשר נישום לא סותר את קיומם של החובות אלא טוען כי כבר פרע אותם, עליו לטעון זאת בהליכי הוצאה לפועל.

ע"א 455/13 צבי המבר נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור תל אביב (2013) – המבחנים לעיכוב ביצוע לפי סעיף 91 לחוק

סעיף 91 לחוק מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב בהחלטה על עיכוב ביצועו של תשלום מס, ואינו מורה על שיקולים נוספים שבית המשפט צריך לשקול בהקשר זה. בית המשפט העליון פסק, כי יש לדון בבקשות לעיכוב ביצוע תשלום מס, לפי המבחנים ה"רגילים" בבקשות לעיכוב ביצועו של פסק דין: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בנסיבות המקרה, המבקש לא מסר פרטים מלאים אודות מצבו הכלכלי. יתרה מכך, מהבקשה עולה כי בבעלות המבקש שתי דירות בפרויקט. המבקש לא הראה מדוע מימוש של אחת מהדירות יגרום לו לנזק משמעותי ובלתי הפיך.

באמרת אגב נאמר, כי לגבי הוראת סעיף 91 עובר לתיקון, לפחות במקרה הרגיל, אין דינה של ערבות בנקאית כדינו של עיקול.

בנוסף, נדחתה בקשתו של המבקש להחיל על עצמו כ"יצור כלאים" את ההוראות עובר לתיקון 91 וההוראות שלאחריו. מחד גיסא, המבקש ביקש להעמיד בטוחה כנגד עיכוב הביצוע, כפי שמורה סעיף 91 לפני התיקון, ומנגד, הוא מבקש כי הבטוחה תהיה עיקולים ‑ ולא ערבויות בנקאיות שהטלתן הייתה דרך המלך לפי סעיף 91 בנוסחו הקודם ‑ בהסתמך על שיקולים שעניינם מאזן הנוחות, בקשתו זו נדחתה.

ו"ע (נצרת) 38388-03-12 בלפוריה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל (2013)

העוררים ביקשו מהוועדה לקבל את השווי שנעשה בשומה עצמית, כשומה סופית, זאת על ידי קבלת הערר על הסף. הועדה דחתה את בקשת העורר והחליטה לדון בערר לגופו. זאת, משום שהעורר לא הביא בפני הועדה ראיות מכריעות שיסירו את הספק אם נעשתה שומה עצמית או לאו, שהרי קיום שומה עצמית הוא תנאי להפעלת סעיף 78 (ד) לחוק.

עוד נאמר, כי המנהל הראה בעליל בהסתמכו על העורר, כי עושה השומה לא היה נותן ההחלטה.

ו"ע (חיפה) 9036-08 עמרי בירן (2011) – דרישת בעל דין לפסיקת הוצאות חרף העובדה שהצדדים הגיעו לפשרה והערר נמחק

בפסק הדין נאמר, כי הכלל הוא שבעל דין שזכה במשפטו זכאי לקבל את הוצאותיו. אך רשאי בית המשפט להימנע מלפסוק לו הוצאות בנסיבות מתאימות. בנסיבות המקרה, העורר העורר ביקש הוצאות ששיעורן לא הוכח. בנוסף לאמור, עררו של העורר כלל לא התברר לגופו, אלא הצדדים הגיעו לפשרה לאור פסק הדין עמוס גולן ואח'. זאת, מבלי שהעורר היה צד לדיון. לכן, בקשתו לפסיקת הוצאות משפט נדחתה.

ו"ע 9055-08 (חיפה) חלבי סעיד (2011) – הימנעות הבאת ראיות נדרשות ללא הסבר סביר

הועדה דחתה את גרסתו של העורר, לפיה, לא בוצע כל עסקה במקרקעין, בין היתר, בשל העובדה שהעורר נמנע מלהביא את בעל הקרקע המקורי לעדות, ללא הסבר סביר. הימנעות הבאת בעל הקרקע המקורי כאמור, מביאה להנחה, לפיה, אילו היתה מוצגת ראיה זו, היתה פועלת כנגד העורר. בנוסף, הוועדה העדיפה שומה המבוססת על השוואת על השוואת עסקאות דומות על פני חוות דעת השמאי מטעם העורר.

ו"ע (י-ם) 43924-03-10 עיזבון עזרא יוסף לוי ז"ל ואח' (2012) – בקשה לביטול שומות והחזר מס הרכישה בטענה שלא בוצעה כל עסקה

נדחתה בקשה לביטול שומות והחזר מס רכישה בטענה שלא בוצעה כל עסקה, אשר שולמה עבור העברה ללא תמורה. יצויין, כי הבקשה  הוגשה שנים רבות לאחר הגשת השומה ותשלום מס הרכישה. הבקשה נדחתה כאמור, עקב ההלכה הפסוקה, לפיה, נישום מנוע מלטעון טענות עובדתיות שונות או סותרות שנטענו בפני רשויות המס בתקופת העבר. בנוסף נאמר, כי עדיפה אמת עובדתית שהוצהרה בזמן אמת מאשר עובדות שנטענו זמן רב לאחר העסקה במקרקעין.

ו"ע (ת"א) 1230‑06 אמקור בע"מ (2012) - קיפוח זכות טיעון מביאה לבטלות החלטת פקיד השומה בדבר שינוי היעוד

בפסק הדין נאמר, כי יש לתת משמעות זהה למילים "שוכנע פקיד השומה", הן לסעיף 100 לפקודה והן לסעיף 5(ב) לחוק. זאת, משום ששני הסעיפים חוקקו באותו התיקון, וכן תכלית חקיקת שני החוקים זהה, וכי הנוסח של שני הסעיפים זהה. המונח "שוכנע פקיד השומה", משמעו שהנישום הוא שאמור להיות זה שהצליח לשכנע את פקיד השומה בקרות אירוע של שינוי היעוד למלאי.

לאור האמור, לא יעלה על הדעת שפקיד השומה יקבע חד‑צדדית על שינוי ייעוד מרכוש קבוע למלאי עסקי לגבי זכות במקרקעין בניגוד לעמדת הנישום, ומנהל מיסוי מקרקעין יהיה מחויב לפעול ללא כל סטיה לפי אותה קביעה ולחייב במס את הנישום מבלי שהנישום יוכל לערער ולהשיג על אותה קביעה, אלא רק באמצעות פניה לבג"צ, או באמצעות המרצת פתיחה שאינם מהווים תחליף בכל מקרה לערעור על שומות מס.

בנסיבות המקרה נאמר, כי קיפוח זכות הטיעון, מניעתה למעשה, הן בהליך השומתי ולא כל שכן באי מתן זכות השגה וערעור, מהווה סטייה מהותית מכללי הצדק ‑ סטייה אשר יש בה כדי להשפיע על תוקפה של החלטת פקיד השומה, בשל העוול הברור והממשי אשר נגרם הימנה לעוררת. לכן, החלטתו של המנהל בדבר שינוי היעוד בנידון דידן, בטלה.

ע"מ 17692-01-12 מחמוד שדאפנה ואח' נ' מדינת ישראל ואחרים – בקשה לפסילת הרכב ועדת ערר נדחתה

על המבקש פסילת הרכב שיפוטי להוכיח קיומו של חשש סביר למשוא פנים. בנוסף, יש להצביע על היכן הדברים נאמרו או נרשמו במהלך הדיון על כל שלביו, כדי להצדיק את הבקשה. בנידון דידן לא הובאה כל ראיה המצדיקה את פסילת ההרכב, שכן לא הוכח קיומו של חשש סביר למשוא פנים.

ע"א 6351/12 אברהם קימחי נ' מנהל מיסוי מקרקעין מרכז (2012)

בית המשפט העליון פסק כי:

צו עיכוב ביצוע לתשלום מס שבח, יינתן בכפוף למאזן הנוחות ותשלום המס שאיננו שנוי במחלוקת, בצירוף ערבות בנקאית, בהתאם לסעיף 91 לחוק עובר לתיקון מס' 70.

לעניין דרישת הערבות הבנקאית נפסק, כי לערבות הבנקאית יש תחליף, וכי ניתן להסתפק בעיקול שהוטל על דירות המבקש את עיכוב הביצוע.

ו"ע (חיפה) 7439-06-09 מגדל חברה לביטוח בע"מ (2011) – ערעור על נושאים שלא נכללו בהסכם מיזוג

בפסק הדיו נאמר, כי תכלית סעיף 103ט(ה) לפקודה, השולל זכות ערעור על החלטת המנהל הדן באישור תכנית מיזוג, היא למנוע הליכי ערעור על החלטת המנהל שלא לאשר תוכנית מיזוג. זאת, בהתאם לקובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (החבק) עמ' ח-71 ואילך. עם זאת, סעיף זה איננו מונע הגשת ערעור על שומות שהוצאו על פי העקרונות שבהחלטת המיסוי.

סעיף 158ג(ה) לפקודה שולל את זכות הערעור על החלטת מיסוי בהסכם, להבדיל מהחלטה שלא בהסכם. יוצא אפוא, כי אין כל מניעה לערער על נושאים שלא נכללו בהסכם וכי הסעיפים האמורים לעיל אינם רלוונטיים בנושאים אלה.

ו"ע (ב"ש) 42217-06-11 עו"ד גדעון פרום - כונס נכסים (2011) אי מתן תשובה בהשגה לעו"ד שהגיש אותה משולה לאי מתן תשובה בהשגה

בפסק הדין נאמר, כי תשובה להשגה תינתן לעו"ד שהגיש אותה. מתן תשובה בהשגה לעו"ד שייצג את המשיג בנושאים אחרים שאינם ההשגה גופה, אינה עולה לכדי תשובה בהשגה, ותביא לכך שלאחר תקופה בת שנה, ההשגה תתקבל, בהתאם לסעיף 87 לחוק.

ו"ע (י-ם) 3033-09 יואב חסון ואח' (2011) – ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד

הוועדה החליטה לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשל אי הגשת סיכומים, מהסיבות הבאות:  אי הגשת הסיכומים במועד לא נבע מזלזול בוועדה, למבקש עמדה לכאורה הגנה סבירה, הביטול יביא לעשיית משפט, הותרת פסק הדין על כנו עשוי להביא לעיוות דין. ראוי לציין, כי הוועדה לא ראתה לנכון לתת הסבר מפורט לסיבות שהביאו לביטול, מלבד האמור לעיל.

ו"ע (חיפה) 31198-08-11 עבדאללה אחמד יונס ואח' (2011) – נסיבות המצדיקות הארכת מועד הגשת ערעור

בפסק הדין נאמר, כי בתי המשפט הגמישו את דרישת ה"טעם המיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור מעבר למועד שנקבע בסעיף 88 לחוק. דרישת ה"טעם המיוחד" פירושה, טעם הנובע מגורם חיצוני לבעל הדין, טעם שאינו קשור אליו ואין עליו שליטה. עם זאת, בתי המשפט הגמישו את הדרישה לטעם המיוחד ובוחנים גם האם ניתן לאזן בין האינטרסים המנוגדים. מחד, בירור הערעור, ומאידך עקרון סופיות הדיון. למרות ההרחבה האמורה, על המערער ליתן טעם מניח את הדעת לבקשת הארכת המועד. הציפייה לקבלת תשובה למכתב פנייה, שאין בו הפנייה על הכוונה לערער, אינה יכולה לשמש טעם להארכת מועד.

עוד נאמר, כי גם סיכויי הצלחת הערר אינם כאלו המצדיקים את העדפת אינטרס העוררים, להארכת מועד.

ו"ע (י-ם) 1588-10-11 דניאל כדורי מקמלאן (2012) – הגשת השגה ע"י צד שלישי הטוען לזכויות במקרקעין

בו"ע (י-ם) 1588-10-11 דניאל כדורי מקמלאן (2012) נאמר כי:

בהתאם לסעיף 88 לחוק, רק מי שנפגע מהשומה וחולק עליה, רשאי להגיש עליה השגה. אין בקביעת השומה, קביעה מי הבעלים של הנכס, קביעה זו אינה בסמכות המנהל וממילא לא בסמכות הוועדה. לכן, צד שלישי שאיננו צד להסכם במקרקעין נשוא השומה, המבקש לבסס זכויות במקרקעין, איננו רשאי להגיש השגה, אלא עליו לפנות לבית המשפט המוסמך, לצורך קביעת הזכויות מקרקעין.

ו"ע (ת"א) 15820-11-11, הדסה בוחניק (2012) – מועד תשובת המנהל להשגה

בו"ע (ת"א) 15820-11-11, הדסה בוחניק (2012) נאמר כי:

סעיף 87(א) רישא קובע, כי על המנהל להשיב להשגה תוך שנה מיום שקיבל את ההשגה. עם זאת, כאשר המנהל המציא דרישת מסמכים בתוך התקופה האמורה לגורם שלישי בפגישה בה נכחה המשיגה, והמסמכים שופכים אור על ההשגה, אף שעברה שנה מיום קבלת ההשגה, יראו את המשיגה כמסכימה לחלופה השנייה בסעיף האמור, לפיו, המנהל ישיב להשגה בתוך שלושים ימים מיום קבלת המסמכים.

ו"ע (י-ם) 19356-03-12 נפתלי צבי פרנקל (2012) הימנעות מהבאת ראיות וסמכויות הוועדה

בו"ע (י-ם) 19356-03-12 נפתלי צבי פרנקל (2012) נאמר כי: 

1.הימנעות מהבאת ראיות הנוגעות באופן ישיר למושא ההתדיינות, כדוגמת מסמכים המצויים אצל עו"ד, המעידים על תשלום מס עיזבון, מקימה חזקה, לפיה, יש בראיות כדי להעיד כנגד הנמנע מלהביאן.

2.טענת חוסר סמכות, אשר נטענת לאחר שיתוף פעולה מלא עם בית משפט, יש בה ריח חריף של חוסר תום לב.

3.יו"ר הועדה מוסמך לדון לבדו בענייני דיון מקדמי, כדוגמת אישור הסכם פשרה. חתימת חבר ועדה נוסף על הסדר הפשרה, אין בה כדי לגרוע מסמכות זו של יו"ר הועדה.

ו"ע (ת"א) 32695-12-09 פרייס, מיסים כה(2) ה-262

דירה שנמכרה במהלך עריכת שיפוצים בחלק ממנה, תיחשב כדירת מגורים מאחר וכל אגפיה מהווים יחידת דיור אחת והאגפים האחרים כללו שירותים ומטבח ואפשרו מגורים נורמטיביים. כמו כן, סייעה למוכר העובדה שמערכת המים והחשמל בדירה לא נותקו מעולם.

עוד נקבע בפסק הדין כי משלוח בקשת פרטים בדואר רגיל וללא כל הוכחה על כך לא תעצור את מירוץ ההתיישנות להוצאת שומה על ידי המנהל.

רע"א 997/08, 216/09 ניר ארביב נ' פקיד שומה (2006)

ברע"א 997/08, 216/09 ניר ארביב נ' פקיד שומה (2006) נקבע כי:

לא כל החלטה הדוחה טענה מקדמית מצדיקה מתן רשות ערעור, אף אם קבלת הטענה המקדמית הייתה יכולה לייתר את המשך הדיון המשפטי. ערכאת הערעור יכולה להכריע בשאלת ההיזקקות המיידית לבקשה בהתאם לשיקולים של יעילות שיפוטית מצרפית (הערכאה הדיונית וערכאת הערעור יחד).

ע"א 8669/07 צ.ד.א. אחזקה ושירותים בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ (2009)

בע"א 8669/07 צ.ד.א. אחזקה ושירותים בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ (2009) נקבע כי:

עקרונית מי שהשתתף בעריכת השומה בשלב הראשון לא ישתתף בהחלטה בהשגה (אם כי ההליך לא נפסל במקרה הנידון).

ו"ע (ת"א) 1042/06 קליימן

בו"ע (ת"א) 1042/06 קליימן נקבע כי :

בקשה לתיקון שומה עפ"י סעיף 85 לחוק חייבת להיעשות תוך ארבע שנים ואין סמכות למנהל להאריך תקופה זו מכוח סעיף 107 לחוק. מכל מקום במקרה דנן לא הראה הנישום טעם סביר לאיחור, איחור של 11 שנה מיום השומה הסופית.

אעיר, כי לדעת ועדות ערר אחרות ניתן להאריך מועד ארבע השנים כאשר הנישום מוכיח "סיבה מספקת". במקרה הנדון דובר במכירה על ידי כונס נכסים אשר התרשל בכך שלא דרש ניכויים שונים לגבי הנכס, השאלה היא כמה זמן חלף מאז שהיה יכול הנישום להגיש בקשה לתיקון השומה.

הפ (ת"א) 578/08 נדר נ' פ"ש (2009)

בהפ (ת"א) 578/08 נדר נ' פ"ש (2009) נקבע כי:

פסק דין של בית משפט מחוזי כנגד רשות המיסים, שאינו חלוט כי הוגש עליו ערעור לבית המשפט העליון, הריהו פסק דין מנחה בלבד. על נישום אחר לנקוט בהליך שומתי או לפעול על פי חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006. הליך המרצת פתיחה אינו ההליך המתאים.

בש"א (תא) 30602/07 מ"י – רשות המיסים נ' גבע (2009)

בש"א (תא) 30602/07 מ"י – רשות המיסים נ' גבע (2009) נקבע:

כי עקרונית ניתן לכלול תביעות מס באמצעות תובענה על פי חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006 ("החוק"), מדובר בחריג לייחודיות הליכי הערעור על פי חוקי המס. כדי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית התובע חייב להיות בעל עילת תביעה בעניין, ועילת התביעה בעניינו היא היותו בעל זכות מהותית ופרוצדוראלית בהליך השומתי לרבות הליכי ההשגה וערעור. רק אז קמה זכותו לפנות לערכאות בהליכים לתביעה ייצוגית, קרי: יש לבחון בקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית לפי סעיף 11 לתוספת השנייה לחוק. ניתן לכלול כל אחד מחברי הקבוצה שהיו במועד הגשת העתירה זכאים לפתוח בהליך שומתי, קרי, בהליכי השגה וערעור. ומשאושרה הבקשה, יראו את כל חברי הקבוצה כמי שפתחו בהליך השומתי כמו התובע הייצוגי

 התובענה עוסקת בטענה של גביית מס שלא כדין, בגין ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שנוספו לכספי פיצויים שהופקדו לקופות גמל או לפוליסות ביטוח עד ליום 31/12/2002.

לדעתי, פלוגתא כגון זו שהתעוררה במקרה זה אכן מן הראוי שתתברר בהליך של תובענה ייצוגית, שכן, היא משותפת לכל מי שגבו ממנו כספים שלא כדין, ובהקשר זה אין גם בעיה של חיסיון או סודיות המאפיינת כרגיל הליכים שומתיים .

ו"ע (י-ם) 1043/06 בלסייז השקעות בע"מ

בו"ע (י-ם) 1043/06 בלסייז השקעות בע"מ, נקבע כי:

 כאשר המנהל מבטל את השומה נשוא הערר אין לו זכות שהערר יימחק, מאחר וזכות זו שמורה לעורר בלבד. מסיבה זו, נקבע כי הערר התקבל והעוררת אינה חייבת במס כלשהו ונפסקו הוצאות כנגד המנהל.

ו"ע (ת"א) 1380/00 אשד איילון יזום בנייה ופיתוח בע"מ

בו"ע (ת"א) 1380/00 אשד איילון יזום בנייה ופיתוח בע"מ, נקבע כי:

 על פי תקנה 12 לתקנות מס שבח (סדרי הדין בפני ועדת ערר), חלה תקנה 177 לתקסד"א, לפיה כשנבצר משופט לסיים את הדיון רשאי שופט אחר להמשיך מהשלב בו הפסיק קודמו. וכי ההכרעה בשאלה אם להמשיך את הדיון או לשמוע את הראיות מחדש מסורה לשיקול דעת השופט המחליף.

ע"א 1696/07 פרנקל נ' מנהל מס שבח

בע"א 1696/07 פרנקל נ' מנהל מס שבח, נקבע כי:

ע"י רשם בית-המשפט העליון כי יש להוציא מהערעור מסמכים שלא הוצגו בפני וועדת הערר ושהצגתם לא הותרה בשלב הערעור, וזאת על סמך תקנה 347(א) לתקסד"א.

ע"א 4861/05 שיכון עובדים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין

בע"א 4861/05 שיכון עובדים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין, נקבע כי:

 זכות ערעור לבית-המשפט העליון על פי סעיף 90 לחוק היא רק בעניינים משפטיים, בעוד שקביעת שווי מכירה של נכס מקרקעין הינה קביעה שבעובדה. לדעתי, במקרים מסוימים הפרמטרים לחישוב שווי המכירה מעוררים שאלות משפטיות, אם כי לא במקרה הנדון.

בסוגיה אחרת, מדגיש בית-המשפט העליון את חשיבותה של חובת ההנמקה על ידי וועדת הערער. ברם, במקרה זה העובדה שהוועדה לא דנה בכל המחלוקות אשר הועלו על ידי הצדדים, אינה מצדיקה את ביטולו אם כי, הייתה מטיבה אילו דנה ביתר פירוט בכל הפלוגתות.

בר"ע 394/08 מנהל המכס והמע"מ נ' טכנוטייר בע"מ

בר"ע 394/08 מנהל המכס והמע"מ נ' טכנוטייר בע"מ, נקבע כי:

נישום אינו זכאי לעיין במסמכים הנוגעים לחיוב המס של צד שלישי שאינו צד להליך שלו, מחלוקת דומה תלויה ועומדת בפני בית-המשפט העליון ברע"א 10144/06 מדינת ישראל נ' פרמה גורי בע"מ. אעיר, כי אם הנישום מעורר טענה של פגיעה בזכות השוויון הוא לעיתים זכאי לחייב את הרשות להציג מסמכים של נישום אחר בעילום שם ותוך שמירה על סודות עסקיים וכיוצא באלו.

בג"ץ 2770/08 עזבון המנוחה אהובה וינברג ז"ל נ' מנהל מס שבח

בבג"ץ 2770/08 עזבון המנוחה אהובה וינברג ז"ל נ' מנהל מס שבח, נקבע כי:

 אין ערעור לביהמ"ש העליון על החלטות ביניים של ועדת ערר. על פי סעיף 90 לחוק זכות הערעור היא רק על החלטה סופית של הוועדה, שכן את החלטות הביניים אפשר לתקן במסגרת הערעור על ההחלטה הסופית.

בש"א (ת"א) 13876/08 מרוז נ' פקיד שומה

בבש"א (ת'א) 13876/08 מרוז נ' פקיד שומה נקבע כי:

 תשובה להשגה אשר נשלחה אל הנישום בפקס, בתוך מועד השנה, נחשבת כתשובה במועד.

ע"א 1651/08 צביון בע"מ נ' מנהל מע"מ

בע"א 1651/08 צביון בע"מ נ' מנהל מע"מ נקבע כי:

קיימת זכות עיון בתיק הערעור של נישום אחר, על ידי עורך דין שחפץ ללמוד מן הטענות המשפטיות של הצדדים מאחר שיש לו עניין דומה לגבי נישום אחר. זאת מאחר שהנישום האחר לא הראה זכות שלו שתיפגע (ע"א 8849/01 סבוב, בג"צ 1447/03תובל, ע"א 4825/97 גהל).

עמ"ה (ת"א) 1139/03 זיסר נ' פקיד שומה מפעלים גדולים

בעמ"ה (ת"א) 1139/03 זיסר נ' פקיד שומה מפעלים גדולים נקבע כי:

אין לחשוף פרטי הסדר מס עם שותף של המערער, כאשר הסדר זה התייחס גם למכלול נושאים אחרים שאינם נוגעים למערער.

בש"א (ת"א) 11676/08 סילברבוים אחזקות בע"מ נ' פקיד שומה

בבש"א (ת"א) 11676/08 סילברבוים אחזקות בע"מ נ' פקיד שומה נקבע כי:

כאשר בערעור מתעוררות סוגיות דומות למקרים שבאו עבר בפני רשות המיסים, עליה לגלות לנישום את העקרונות, הפרמטרים, ופרשנות החיקוק אשר עמדו בבסיס הסדרי העבר. לפיכך, הוצא צו גילוי ועיון במסמכי הרשות בהתאם.

ע"א 4861/05 שיכון עובדים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין

בע"א 4861/05 שיכון עובדים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין נקבע כי:

ועדת ערר חייבת בחובת הנמקה מלאה ואם לא תעשה כן יתערב ביהמ"ש העליון. חובת ההנמקה קבועה בתקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי. אין פירוש הדבר כי בית-המשפט חייב להידרש לכל טענה וטענה המועלית על ידי הצדדים.

במקרה הנידון ההנמקה הייתה מלאה דיה. המחלוקת הייתה על קיבעת שווי קרקע נשוא העסקה. בעניין זה בית המשפט קבע שאין עילת ערעור כי השאלה הנה עובדתית. בית המשפט לא התערב בשיטת קביעת השווי המפורטת של הוועדה. הועדה אישרה את הערכתו של המנהל לפיה משווי ממוצע של דירה בפרויקט, הוא חילץ את שווי הקרקעי ליחידה, והפחית סכומים בגין טענות שונות של הנישום לעלויות בנייה גבוהות יותר וכיוצא באלו. בית המשפט העליון סירב להתערב בטענה שהיה מקום להפחתות נוספות בגין הוצאות מימון והוצאות פיתוח לכל יחידה. מעניין לשים לב כי עלות הבנייה במקרה הנידון הועמדה על 650$ למ"ר (ואף זאת לאחר התערבות הועדה בהערכת העלות ל – 600$ למ"ר על ידי המנהל).

ו"ע (חי') 8083/07 אילן פישר נתיבי ייעוץ בע"מ

בו"ע (חי') 8083/07 אילן פישר נתיבי ייעוץ בע"מ נקבע כי:

המועד להגשת השגה הוא תוך 30 יום מיום מסירת השומה לנישום, ולא מיום הוצאות השומה על ידי המשיב. בהעדר הוכחה ליום לעיל יש לדחות את בקשת המנהל למחיקת הערר. בנוסף, אין למחוק השגה בשעה שמתנהל משא ומתן בין הצדדים לפתרון הסכסוך בהסכמה. התעלמות מכך מהווה פגיעה בחובת תום הלב.

ע"א 3782/06 בונה הצפון חברת קבלני בנין בעכו בע"מ נ' מנהל מס שבח

בע"א 3782/06 בונה הצפון חברת קבלני בנין בעכו בע"מ נ' מנהל מס שבח נקבע כי:

המערערת לא הרימה את נטל השכנוע כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין של ועדת הערער לפיו מערכת היחסים בין המשתכנים בהסכם הרחבה של מושב ובין הקבלן הייתה רכישה של דירות מקבלן ולא רק שירותי בנייה, לבניית ביתם.

בו"ע (חי') 4006/03 גולן נקבע כי:

למרות הקביעה בע"א 3782/06 המשתכנים חייבים במס רכישה על רכישת דירות. יצוין כי בע"א 3782/06 המדינה חזרה בה מהטענה כי הקבלן רכש זכות במקרקעין, וזאת לאור הקביעה בע"א 4071/02 מפלסים.

ועדת הערר קבעה, בהליך קודם, כי לאור משקלן המצטבר של הוראות ההסכמים שנכרתו וחומר הראיות הנוסף כי מעמדו של הקבלן חרג מעבר לזה המוקנה לקבלן מבצע. הכוח והסמכויות שנמסרו לקבלן והסיכונים שנטל על עצמו מחייבים את המסקנה כי מעמדו ביחס לעסקות עם קוני הדירות היה כשל הבעלים.

ו"ע (י-ם) 1006/06 מוסדות אור שמח מרכז טננבאום

בו"ע (י-ם) 1006/06 מוסדות אור שמח מרכז טננבאום נקבע כי:

בעקבות ע"א 9412/03 עמי חזן נ' פקיד שומה נתניה, סיווג עסקה כעסקה הונית או פירותית הוא עניין לפקיד השומה ולא לועדת ערר על פי חוק מיסוי מקרקעין.

פש"ר (י-ם) 248/01

בפש"ר (י-ם) 248/01 נקבע כי:

גם לגבי חברה הנמצאת בהליכי פירוק ההליך הנכון לערעורי מס הוא ההליך על פי חוק מיסוי מקרקעין, ולא הבאת הנושא לפני בית המשפט של הפירוק.

עמ"ה (ת"א) 1129/05 פנט נ' פקיד שומה

בעמ"ה (ת"א) 1129/05 פנט נ' פקיד שומה נקבע כי:

טענה משפטית תישמע בערעור למרות שלא הועלתה בעת ההשגה, וזאת להבדיל מטענה עובדתית (בעקבות רע"א 11490/03פקיד שומה  נ' מרדכי ועקנין). בעניין אחר נקבע כי טענת התיישנות של השגה נקבעת על פי המועד שבו הוגשה ההשגה ולא על פי המועד שההשגה הגיעה לפקיד השומה המטפל בתיק. עם זאת, נדחתה טענת המערער בשל חוסר תום לב.

בג"צ 960/08 מ.ו. השקעות בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין

בג"צ 960/08 מ.ו. השקעות בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין נקבע כי:

בכל מקרה בו קיים ספק בדבר ההליך הנכון שיש לנקוט בו לתקיפת החלטת המנהל יש לנקוט בהליך של הגשת ערר ולא בהליך של השגה, ובערר לבקש שהדיון יוחזר לשלב של השגה.

המדובר היה בהשגה אשר הוגשה בגין דחיית בקשה לביטול הסכמי מכירה, כאשר המנהל טען שאין לדון בכך במסגרת השגה.

ע"א 6786/05 גולובנציץ נ' מנהל מס שבח

בע"א 6786/05 גולובנציץ נ' מנהל מס שבח נקבע כי:

כי ועדת ערר היא הערכאה המשפטית הראשונה ועל כן חלה עליה הוראת תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי בדבר "אי התייצבות לדיון" ולא תקנה 450, משכך סמכותה למחוק את הערר רק אם הוגשה בקשת מחיקה, וכמו כן מחיקה או דחייה ייפסקו רק במקרים קיצוניים כי זכות הערעור היא זכות יסוד. מקרים קיצוניים הנם מקרים של זלזול זדוני או שימוש לרעה בהליכי משפט, אחרת די בהשתת הוצאות. התוצאה: הערעור לביהמ"ש העליון התקבל והתיק הוחזר לדיון לפני הועדה.

ו"ע (ת"א) 1232/02 קמחי

בו"ע (ת"א) 1232/02 קמחי נקבע כי:

אין לדחות ערר למרות שהעורר לא הגיש סיכומים בחלוף 9 חודשים מהמועד למרות שקיבל אורכות נוספות. עם זאת, חויב העורר ב- 10,000 ₪ הוצאות.

ו"ע (ת"א) 1093/06 גשמי ברכה ה.ש.י.גי.ג. בע"מ

בו"ע (ת"א) 1093/06 גשמי ברכה ה.ש.י.גי.ג. בע"מ נקבע כי:

למרות שהרוכש נטל על עצמו את תשלום מס השבח של המוכר הוא אינו רשאי להגיש ערר על שומת המס, וזאת משום שהחייב במס לפי החוק הוא המוכר (בעקבות עמ"ש (ת"א) 280/99 וינברג). לדעתי, במקרים כאלו חייב הקונה להבטיח את זכויותיו הדיוניות בחוזה הרכישה, ולקבל מראש ייפוי כוח לייצג את המוכר לעניין זה (אף השופט בן שלמה מסכים לכך).

רע"א 7867/06 פקיד שומה חיפה נ' לוסקי ואח'

ברע"א 7867/06 פקיד שומה חיפה נ' לוסקי ואח' התעוררה השאלה של משמעות טענת חיסיון, שעוררה הרשות לגבי מסמכים שהיו בידיה. נדונה היקפה של תקנה 119 לתקסד"א המרשה לבית המשפט ולרשם לעיין במסמך שלגביו נתבקש חיסיון כדי להחליט אם יש ממש בטענה. בית המשפט ציין כי המגמה היא להרחיב את זכות הגילוי אגב צמצום טענת החיסיון, לרבות תרשומות פנימיות של רשויות המס כמו במקרה דנן. זכות העיון, המחייבת את רשות המס בהליך ההשגה, חלה גם בהליך השיפוטי של הערעור (וכמובן גם בערר, י' ה'). מכאן נובעת זכותו של הנישום לעיין בחומר גולמי של הרשויות, ברם זכותו זו נידחת מפני האינטרס הציבורי לאפשר לרשות לקיים דיונים פנימיים והסקת מסקנות מהחומר הגולמי, כשהללו יהיו חסויים, כפי שארע במקרה דנן. במקרה זה טען הנישום שהובטח לו בעת קיום החקירה הפלילית בעניינו, שלא יתנהלו מולו הליכי שומה אזרחיים, טענה שנדחתה עובדתית מהעיון במסמכים.

ע"א 10275/05 דדש ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין – ירושלים

בע"א 10275/05 דדש ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין – ירושלים נקבע כי:

הסכם פשרה עם רשויות המס הוא מחייב ונדחתה עובדתית הטענה שאותו הסכם התבסס על ה"ב 24/85, השגויה מבחינה משפטית לטענת המערערים.

אעיר, שהשאלה המהותית לא נידונה כלל והיא מהו יום הרכישה ושווי הרכישה של נישום שרכש זכותו בנכס בשני שלבים, בשלב ראשון הוא היה דייר מוגן בנכס, כמו בפסק הדין הנידון, ובשלב מאוחר יותר הוא רכש את הבעלות בנכס. לדעתי, כפי שהיא מובאת בכרך ב – חלק ראשון לספרי מיסוי מקרקעין (בעמ' 224-228), יש להכיר ביום הרכישה כיום רכישת הדיירות המוגנת, ולייחס שווי רכישה ליום זה, ושווי רכישה נוסף ליום בו נרכשה הבעלות. זאת, למרות שבתקופה הראשונה חל חלק ה' לפקודה כי לא דובר "בזכות במקרקעין", ורק החל מיום רכישת הבעלות חל חוק מיסוי מקרקעין. לשיטתי, רק כך תושג התוצאה הכלכלית הנכונה, שכן בשני החיקוקים גם יחד מדובר בזכות הונית שרק מסיבות היסטוריות היא נשוא שני חיקוקים נפרדים.

עמ"ה (ת"א) 1326/04 טל איילת נ' פקיד שומה נתניה

בעמ"ה (ת"א) 1326/04 טל איילת נ' פקיד שומה נתניה נקבע כי:

בקשה לתיקון נימוקי ערעור תיענה בחיוב קודם לשמיעת ההוכחות, ע"פ תקנה 92 לסדר דין אזרחי, כי יש בכך כדי לתרום לליבון השאלה השנויה במחלוקת, בייחוד כאשר מדובר בטענה משפטית.

עמ"ה (חי') 526/04 עדן ש.א חברה בע"מ

בעמ"ה (חי') 526/04 עדן ש.א חברה בע"מ נקבע כי:

'תקופת השנה' להכרעה בהשגה כוללת בחובה גם תקופה שעובדי הרשות נקטו בעיצומים. דהיינו, השגה נחשבת כמתקבלת אם חלפה תקופה העולה על שנה, למרות שבחלק מן השנה נקטו העובדים בעיצומים). כמו כן נקבע כי לא תינתן הארכת מועד ל-'תקופת השנה'.

רע"א 9123/05 אדמוב פרויקטים (89) בע"מ (בפירוק מרצון) נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ

ברע"א 9123/05 אדמוב פרויקטים (89) בע"מ (בפירוק מרצון) ואח' נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ נקבע כי:

משקבעו הצדדים את רשימת הפלוגתאות, אין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט של נכללו באותה רשימה. טענה אחרת מהווה "שינוי חזית" או "הרחבת חזית" ויש לדחותה. היוצאים מן הכלל הם: ראשית, תיקון כתבי טענות באישור בית-המשפט לפי סעיפים 91, 92 לתקנות סדר הדין. שנית, בהסכמת בעל הדין במפורש או מכללא.

ו"ע (י-ם) 1047/06 שורפא

בו"ע (י-ם) 1047/06 שורפא נקבע כי:

נשמע ערר בשאלת שווי העסקה למרות שהערר הוגש כ – 17 שנה לאחר עשיית העסקה. הטעם לכך הוא משום שלא נשלחה תשובה לבא-כוח העורר על ההשגה שהגיש (אם כי הגישה באיחור של כשנה). הועדה נימקה זו ברשלנות שני הצדדים, זו של המנהל על האיחור במתן התשובה וזו של העורר שלא התעניין בגורל ההשגה (דומני שהיה מקום לקבוע שההשגה נתקבלה בשל רשלנות המנהל ובוודאי שזה היה נקבע כך כיום, לאחר שהמחוקק קבע מועד של שנה להחלטה בהשגה).

ו"ע (י-ם) 1045/06 די.סי.אס. חברה לפיתוח שירותים קהילתיים בע"מ

בו"ע (י-ם) 1045/06 די.סי.אס. חברה לפיתוח שירותים קהילתיים בע"מ נקבע כי:

למרות שהמועד להגשת ערר אינו כולל, לכאורה, את ימי פגרת בתי-המשפט, במקרה דנן ניתנה הארכת מועד שנפל בפגרה, מאחר שדובר באיחור של ימים אחדים ובשל סיכויי הערר לגופו של עניין.

ו"ע (י-ם) 6026/03 ישיבת ויז'ניץ בית ישראל

בו"ע (י-ם) 6026/03 ישיבת ויז'ניץ בית ישראל נדחתה בקשה לתיקון פסק דין על דרך הבהרתו.

ע"א 530/07 מנהל מס שבח נ' דן ירדני לנגזם

בע"א 530/07 מנהל מס שבח נ' דן ירדני לנגזם נקבעו הכללים להמצאה במשלוח לפקסימיליה.

ע"א 2801/06 מואטי נ' פקיד שומה

בע"א 2801/06 מואטי נ' פקיד שומה חזר ביהמ"ש על הלכתו הפסוקה כי דרישה לפטור ממס, מס הכנסה במקרה דנן, חייבת להיות לפי הפרוצדורה הקבועה בחוק המס ולא בדרך של עתירה לסעד הצהרתי.